כל אדם שצריך להתלבש, צריך לבלות מול ארון הבגדים שלו בין דקה לשעה כל בוקר. בדרך כלל בנות הן אלה שסובלות מהתהליך הזה יותר משום שצריך למצוא מכנסיים וחולצה שמתאימים, או לחילופין, חצאית וחולצה שיתאימו, או לחילופין שמלה שתתאים. אחרי שסוף סוף מוצאים את השילוב המתבקש, יש את הקושי של איתור הנעליים שמתאימות ללבוש. בקיצור: כל בוקר הופך ליום לימודים ארוך. לעומת כל הבנות האלה שמסתבכות עם מציאת הלבוש המתאים, יש את אלו (וזה נכון גם לבנים וגם לבנות) אשר כל שהם עושים זה לשלוף אוברול מהארון ואת החולצה או הגופייה הראשונה בערימה וזהו. הרעיון שעומד מאחורי אוברולים הוא חיסכון של זמן באיתור לבוש. בדרך כלל האוברולים הם מבד של ג’ינס אשר הולך עם הכל.
ואז מה שעושים זה לוקחים את האוברול מהארון, בוחרים חולצה ואפשר לצאת מהבית. בגלל שאוברולים בנויים כך שהם שילוב של מכנסיים עם רצועות אשר מחזיקות אותם, נהייה מאוד נוח להתאים כל דבר. בין אם מדובר בגופיה ובין אם מדובר בחולצה קצרה או ארוכה. עם השנים תרבות האוברולים התפתחה והם התחילו להופיע בדרכים נוספות: אוברולים קצרים, אוברולים עם סטרפלס ואפילו אוברולים שמשלבים מכנסיים וחולצה יחד. המעצבים אוהבים לעשות כל מיני מניפולציות עם אוברולים משום שמצד אחד מדובר על יחידת לבוש אחת אשר מאוד קל ללכת בה לאיבוד ולפגוע בקימורים של הגוף. מצד שני, אפשר ליצור כל מיני מחשופים אשר הופכים את האוברול למאוד סקסי.
כך למשל לפני שנים רבות הייתה זמרת מפורסמת אשר לבשה אוברול ירוק עם עיטורים שונים בטקס הנחייה של חלוקת פרסים. לכאורה מדובר בעוד אוברול סתמי אבל המעצב שעיצב אותו פעל בחוכמה. האוברול היה מכנסיים ארוכים וחולצה ארוכה אבל באיזור החזה הוא היה חשוף כמעט לחלוטין. הלבוש הזה גרר הרבה ביקורות ומשך הרבה תשומת לב. לעומת זאת, יש את האוברול אשר בכוונה בנוי במידה גדולה ואשר כל תפקידו הוא להיות נוח ולא לוחץ וצפוף. צריך לדעת מה לבחור לפי סוג המקום שאליו הולכים.
