בקצרה: שלפוחיות ברגליים נוצרות מחיכוך חוזר על עור לח, ולא מנעל שלא נשברה מספיק. גרב סינתטי או מריאנו מוריד את הלחות, שרוך מהודק נכון מונע החלקה, ועצירה של שתי דקות ברגע שמרגישים צריבה חוסכת יום שלם של צליעה. הנעל היא רק חלק מהסיפור.
תשאלו מטיילים למה נוצרו להם שלפוחיות והתשובה תהיה כמעט תמיד "הנעליים חדשות". זו לא הסיבה המרכזית. שלפוחית נוצרת כששכבות העור נשפשפות זו על זו שוב ושוב בנוכחות לחות, והלחות מגיעה מהזיעה. כף רגל אחת מפרישה כרבע כוס נוזלים ביום מאמץ.
קראו גם: התרמיל שובר לכם את הגב לא בגלל המשקל, אלא בגלל איפה הנחתם אותו · לוקחים בקבוק וחצי לטיול? במדבר זה נגמר אחרי שעתיים · קניתם ערכת בישול שדה ב-400 שקל? רובה יישאר בתיק
הגרב עושה יותר מהנעל
גרב כותנה סופגת זיעה ונשארת רטובה. עור רטוב מאבד חלק ניכר מהעמידות שלו לחיכוך, ומכאן הדרך לשלפוחית קצרה. גרב ממריאנו או מתערובת סינתטית מעבירה את הלחות החוצה ומתייבשת תוך כדי הליכה. ההפרש במחיר הוא כמה עשרות שקלים, ההפרש בתוצאה הוא יום טיול.
שיטה ותיקה שעובדת היא שתי שכבות: גרב דקה צמודה לעור וגרב עבה מעליה. החיכוך עובר להיות בין שתי הגרביים במקום בין העור לבד. מטיילי שביל ישראל רבים עושים את זה בקטעים ארוכים.
שרוכים: למעלה חזק, למטה רפוי
בירידות הרגל מחליקה קדימה והאצבעות נחבטות בחרטום. הפתרון הוא קשירה בשני אזורים: החלק התחתון מעל כף הרגל נשאר נוח, והחלק העליון סביב הקרסול נמשך חזק. בין שני האזורים עושים קשר ביניים שמונע מהמתח לזלוג. שתי דקות של קשירה נכונה מבטלות את רוב הפגיעות בציפורניים.
מי שסוחב משקל צריך לשים לב גם לאופן שבו התרמיל יושב על הגב. תרמיל שתלוי נמוך מזיז את מרכז הכובד אחורה, משנה את זווית הדריכה ומעמיס בדיוק על העקב.
ערכת חירום של שלוש דקות
- פלסטר הידרוקולואיד בשני גדלים. הוא נשאר על העור גם בהזעה.
- נייר דבק רפואי לעטיפת אזור מתחיל לפני שנוצרת שלפוחית.
- גרב יבשה להחלפה באמצע היום, שוקלת פחות מ-60 גרם.
- משחה נגד חיכוך למריחה על העקב ובין האצבעות בבוקר.
- מספריים קטנים לגזירת ציפורניים שנשכחו בבית.
הכלל החשוב הוא העצירה. ברגע שמרגישים צריבה נקודתית, עוצרים. לא אחרי הרכס הבא. שלפוחית שנתפסת בשלב האדמומיות נפתרת בפלסטר אחד, ושלפוחית שהתפתחה משנה את קצב כל הקבוצה.
מה קורה כשהיא כבר שם
שלפוחית קטנה וסגורה משאירים סגורה ומכסים. שלפוחית גדולה שמפריעה להליכה מנקבים בצד בעזרת מחט מחוטאת, מנקזים בעדינות ומשאירים את העור העליון במקום כהגנה טבעית. אחר כך מכסים בפלסטר ייעודי ומחליפים גרב.
אל תשכחו שהטיפול הזה דורש ידיים נקיות ומים, וזו עוד סיבה לתכנן כמות נוזלים אמיתית. מי שלוקח בקבוק וחצי למסלול מדברי לא ישאיר טיפה לשטיפת פצע.
גם הציוד שאתם בוחרים לקחת משפיע על העומס ועל הקצב. ערכת בישול שדה מנופחת מוסיפה קילוגרם שאף אחד לא ישתמש בו, וכל קילוגרם נוסף מתורגם ללחץ על כף הרגל בכל צעד.
רקע כללי על מבנה הנעל וחלקיה אפשר למצוא בערך נעליים בוויקיפדיה.
לפני הטיול הבא, לכו איתן שלוש הליכות של שעה בשכונה עם הגרביים שתיקחו. אם משהו מציק בשעה השלישית, הוא יציק פי שלושה בשעה השישית במסלול.
