מקלות הליכה הם לא ציוד לפנסיונרים. הברכיים שלכם פשוט עוד לא הגישו תלונה

בקצרה: מקלות הליכה מורידים חלק מהעומס על הברכיים בירידות, משפרים יציבות על סלעים רטובים ומאפשרים לשמור על קצב בעליות. הם עובדים רק כשהגובה מכוון נכון ומשתמשים ברצועות. זוג אלומיניום פשוט מספיק לרוב המטיילים בישראל.

בשבילים בארץ אפשר לזהות מי סוחב מקלות: לרוב מטיילים מבוגרים או קבוצות מאורגנות. הצעירים הולכים בלי, ומרגישים את הירידה מהר מירון ביומיים שאחרי.

קראו גם: חבילת הגלישה של המפעיל לחו"ל נוחה מאוד. בדיוק בגלל זה היא כנראה הכי יקרה · האוהל שלכם לא דלף מהגשם, הוא דלף מהנשימה שלכם · המספר שכתוב על שק השינה הוא לא הטמפרטורה שתישנו בה

הכאב הזה לא מגיע מהעלייה. הוא מגיע מהירידה.

מה קורה לברך בירידה תלולה

בכל צעד במורד, שריר הארבע ראשי בירך עובד בכיווץ "בולם", ומפרק הברך סופג את משקל הגוף ועוד מכפלה של כוח הנחיתה. מחקר של צוות אוסטרי בראשות הרמן שוומדר, שפורסם ב-1999 בכתב העת Journal of Sports Sciences, מדד ירידה של בין 12% ל-25% בכוחות על מפרק הברך בהליכה במורד עם מקלות.

על ירידה של 600 מטר, שהיא ירידה רגילה בנחל עמוד או בהר תבור, ההפרש הזה מצטבר לאלפי צעדים. גם תרמיל שלא הותאם לגב מוסיף לאותה ברך עוד עומס בכל צעד.

איך מכוונים גובה, ולמה הגובה משתנה בשביל

בשטח ישר, כשאוחזים בידית וקצה המקל על הקרקע, המרפק צריך להיות בזווית של כ-90 מעלות. זו נקודת ההתחלה.

• בעלייה: קצרו כל מקל ב-5 עד 10 ס"מ, כדי שהידיים לא יעלו מעל גובה החזה.
• בירידה: האריכו ב-5 עד 10 ס"מ, כך שהמקל נוגע בקרקע לפניכם לפני הרגל.
• בחצייה רוחבית של מדרון: מקל אחד קצר בצד העליון, אחד ארוך בצד התחתון.
• הכניסו את היד לרצועה מלמטה ואחזו גם ברצועה וגם בידית. כך כף היד דוחפת דרך הרצועה ולא נלחצת על הידית.
• בקטעי טיפוס על סלעים עם יתדות, קפלו את המקלות ותלו על התרמיל. שם צריך ידיים פנויות.

אלומיניום או קרבון: מה ההבדל בפועל

מנגנון הנעילה חשוב יותר מהחומר. נעילת קליפס חיצונית קלה לכוונון גם עם כפפות ובידיים רטובות, ונעילת סיבוב נוטה להחליק אחרי שנה. בדקו בחנות: נשענים בכל המשקל, והמקל לא אמור לזוז.

הטעות שהופכת מקלות לחסרי תועלת

רוב המתחילים נועצים את המקל רחוק לפנים, כמו משוט. כך הוא לא נושא משקל. המקל צריך לנחות בערך בקו הרגל הנגדית, קצת לפניה, ולהידחף אחורה.

אותו כלל חל על הקצב. בכל צעד של רגל שמאל נוחת המקל הימני, ולהפך, בדיוק כמו תנועת הידיים בהליכה רגילה. אחרי עשר דקות התנועה כבר אוטומטית. בעלייה תלולה דוחפים בשני המקלות יחד, ומקבלים מהידיים ומהכתפיים חלק מהעבודה שהרגליים עשו לבד.

על סלע גיר רטוב בחורף, מקלות עם קצה קרביד אוחזים טוב יותר מסוליה. את כיסויי הגומי משאירים לאספלט. מקלות לא מחליפים נעל טובה, והשלפוחיות בטיול יופיעו גם עם הזוג הכי יקר אם הגרב לא מתאימה. מי שמתכנן קמפינג ראשון יכול גם להשתמש במקלות כעמודים לגגון קל.

על ההיסטוריה והשימושים של המקל במגוון סוגי הליכה תוכלו לקרוא בערך מקל הליכה בוויקיפדיה.

לפני הטיול הבא, השאילו זוג מחבר ונסו אותו על ירידה אחת שאתם מכירים. כוונו לפי המרפק, האריכו לפני המורד, ושימו לב איך מרגישות הברכיים למחרת.