לא קיימת הגדרה אשר מתארת במדויק את המילה גישור, אך ההגדרה המקובלת היא התערבותו של צד שלישי בתהליך זה. בית המשפט יסביר ויאמר לבעלי הדין שהדברים אשר נאמרים בתהליך הגישור אינם ישמשו עדים בתהליך המשפט. צדדים שמגיעים לגישור על רקע של קשר מקצועי או אישי, כאשר ברקע התקשרות מחייבת,הם עשויים ללמוד עוד מן התהליך.
יש שאומרים שתרומתו של המגשר לישב סכסוכים היא בהקלת התקשורת בשביל להעביר את המידע,.אחד מן הדברים הטובים שקיימים בתהליך של גישור הוא שהמגשר יכול להפגש עם כל צד בנפרד, לדבר בנפרד עם כל אחד מן הצדדים בחופשיות , לשמוע את הדעות ואת ההצעות של כל אחד להשיג מידע ולברר את האינטרסים של כל צד ולשמור על סודיות מבלי שאחד ידע מה נאמר בצד השני.
מערכת אינטרסים
שמירה על מערכת יחסים בין הצדדים היא עוד חלק מתהליך הגישור. בני אדם מנהלים וויכוחים לשם קידום האינטרסים שלהם, ולעיתים דברים אלה נשמעים מיותרים. האם זה כך באמת? ומהם האינטרסים האישיים? ככל שאנו מבחינים בקיומם של אינטרסים בלתי מורגשים כך גם אפשר להגיע לדרך יותר מהירה לפתרון הסכסוך.
דרכים של איומים
לפעמים במהלך המשא ומתן , נדמה שצד אחד לא מגיב לטענות הגיוניות אשר נשמעות ולכן דבר זה גורם בד”כ לעימותים.כדי שעמדתם תהיה יותר חזקה הם מחפשים דברים יותר גדולים לומר, וכדי לאגור כוח הם מתחילים להתבצר בעמדות שלהם בכדי להגן על מעמדם הכללי, זאת אומרת הם מנסים לעורר את העניין איך אני נראה מהצד האחר, כאחד שהוא מצליח ולא מנסה להתפייס.. הנושא של הויכוח הוא לא למי יש יותר נקודות זכות אלא מי מצליח לקדם יותר את עמדתו, כאשר הדרך נראית לא אפשרית אז הצדדים ינסו להזיק לצד השני כדי לגרום לו לפנות לכיוון המתאים שהם רוצים.
בעצם אנו רואים שתהליך הגישור הינו תהליך מאד חשוב והוא זה אשר מסייע לשני הצדדים להגיע לפשרה מסוימת, כי ישנם מצבים בחיים אשר שני צדדים אוהבים לריב ולהגיע למצבים קשים של מחלוקות ועל ידי תהליך זה מנסים להגיע לפשרה, וזה נעשה על ידי המגשר אשר מקשיב לשני הצדדים וכך יודע איך לסדר את העניין על הצד הטוב ביותר.
